לקות למידה לא מילולית: כיצד היא באה לידי ביטוי וכיצד ניתן לסייע לילד ולהורים

הכותבת: ד"ר עירית כהן, מאבחנת לקויות למידה 

מאפיינים של לקות למידה לא מילולית:

ההורים מרגישים שהילד מבודד חברתית. הוא מספר שילדים מציקים לו.   לעיתים רחוקות הוא מזמין ילדים הביתה או מוזמן לבית של ילדים אחרים. לעיתים יש לו חבר אחד אך גם איתו ישנם קשיים. גם כשהוא מעוניין בקשר חברתי הוא מתקשה לפתח אותו. האינטליגנציה שלו טובה וההתפתחות המילולית מהירה אך יש קושי בהתמצאות במרחב, בהתארגנות, בהבנת סיטואציות חברתיות.  גם התקשורת המילולית לא זורמת– הוא נוטה לילדותיות, רב עם אחיו הקטנים, מתקשה בהבנה ובשימוש בהומור, אירוניה וסלנג.  לעיתים הוא חסר טאקט או "חצוף". הוא לא רגיש לניואנסים של הבעות פנים, טון דיבור, תקשורת לא מילולית. הוא לא יוזם או נענה לחיבוק, טפיחה על השכם או  נשיקה ונרתע ממגע פיזי. לעיתים אינו יוצר קשר עין טוב  ואינו מחייך. הוא ילד מאוד תבניתי  ונוקשה וקשה מאוד להזיז אותו מגבולות המוכר והידוע. קשה לו בהתמודדות עם שינויים או אנשים חדשים. הוא לעיתים קרובות מביע פחדים וחרדות, חלקם מדאיגים אתכם,  וההתנהגות שלו היא לעיתים כפייתית. הוא מעדיף להתבודד, לשבת ולהתעסק שעות ארוכות בענייניו לבדו.  הוא לא משתף ברגשותיו ולא מתעניין ברגשותיהם של אחרים.

ככל שהוא מתבגר יש ירידה בלימודים בעיקר במקצועות הלא מילוליים – חשבון, הנדסה, מדעים, גיאוגרפיה. כתב היד לא מסודר, המחברות והקלסרים לא מאורגנים. יש לו שגיאות הכתיב מרובות על רקע קושי בזכירת תבניות איות ולאו דווקא על רקע פונטי  - הוא כותב כמו שהוא שומע. לעיתים הוא מוסח בקלות, נוגע בכל חפץ הנמצא לידו ומרעיש בזמן פעילות הדורשת הקשבה.  הוא ממשיך לחוות קושי בלרכוש חברים ולשמר קשרים חברתיים. לעיתים הילדים ממשיכים להציק לו והוא נתפס בעיניהם כחריג או מוזר. בין בני גילו הוא לא תמיד מבין את "חוקי המשחק" – מעין "משתתף לא רלוונטי" שחבריו מתעלמים ממנו. הוא  מתקשה להבין קודים חברתיים מסוימים, להשתלב במשחקים קבוצתיים בעיקר משחקי ספורט קבוצתיים. הוא טוב יותר בספורט אישי, הישגי.  כאשר הוא לוקח חלק במפגש חברתי, פעמים רבות נדרש תיווך חיצוני של מבוגר כדי "להניע" את האיטראקציה שלו עם אחרים. הוא לא נוקט יוזמה, לא דורש עצמאות והוא תלותי בהורים. כאשר הוא רוכש מיומנות מסוימת, קיים קושי בהעברת ידע מתחום אחד לתחום שני. קל לו יותר להתחבר עם ילדים צעירים ממנו או בתקשורת של אחד על אחד, בעיקר עם מבוגרים אשר מתאמצים יותר להבין אותו ולא דורשים ממנו להתנהג לגילו. לעיתים הוא מדבר בשפה גבוהה ועשירה אך יש לו קושי בפרגמאטיקה של השפה – בהבנה כיצד להשתמש בשפה בקשר ומשמעות –  ולכן הוא מתקשה לנהל שיחה עניינית עם בני גילו וגם עם מבוגרים. קיים גם קושי בהבנת הנקרא, בעיקר של טקסטים סיפוריים. הוא מבין טוב יותר עובדות יבשות ומתקשה להבין רגשות וסיטואציות חברתיות. הוא מתקשה להסיק מסקנות רלוונטיות.

אם הילד שלכם חווה חלק ניכר מהקשיים הללו, יתכן כי יש לו לקות למידה לא מילולית. לקות למידה לא מילולית היא אחת הלקויות הפחות מוכרות לציבור ההורים, המורים ואף המאבחנים, מאחר ומדובר בילדים עם יכולות מילוליות טובות מאד, אשר בגילאים הצעירים מתבטאות למשל ביכולת זכירה טובה של  סיפורים או חרוזים וברכישה טובה של יסודות הקריאה, ולכן הילדים נתפשים כבעלי יכולות תקינות ואף גבוהות ולא כלקויי למידה.  על אף שלקות זו תוארה לראשונה בספרות המקצועית כבר בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, פסיכולוגים, מאבחנים ואנשי חינוך מתקשים לזהות ילדים כלוקים בה, בייחוד בשל הקושי הרב לאבחן אותה בגיל צעיר. רורק (1989, 1993, 1995) תאר  לראשונה את המאפיינים של לקות למידה לא מילולית. לדבריו, לקות למידה זו היא תוצאה של חסך תפקודי באונה הימנית שגורם לאינדיבידואל להישען על ערוצי תקשורת שמיעתיים ומילוליים המבוססים על האונה השמאלית. החסכים התפקודיים המאפיינים לקות למידה לא מילולית הם בקלט ותפיסה חזותיים, תחושתיים, במיומנויות פסיכו-מוטוריות מורכבות, בקשב וריכוז ופתרון בעיות לא מילוליות. החסכים הללו גורמים לבעיות בתפיסה החזותית והמרחבית, בתפקוד השפתי  ברמת הפרגמאטיקה, במיומנויות חברתיות, בהסתגלות לשינויים וביציבות רגשית.

כיצד ניתן לסייע:

טיפול רגשי התנהגותי
ילדים ללא לקות מסוג זה לומדים באופן אינסטינקטיבי לקרוא שפת גוף, לפרש סיטואציות חברתיות, להסתגל  למצבים, להבין רמזים, לקרוא בין השורות ולהסיק מסקנות רלוונטיות. ילדים עם לקות למידה לא מילולית, לעומת זאת,  זקוקים לסיוע ואימון בלמידת מיומנויות אלה. אם הילד אובחן כלוקה בלקות למידה לא מילולית, חשוב טיפול רגשי-התנהגותי עם דגש על מיומנויות חברתיות. חשוב להדגיש כי גם ההורים זקוקים להדרכה על מנת להבין את קשייו של הילד, לסייע ולקדם אותו ובד בבד להכיל את קשייו ולנהוג כלפיו באמפטיה וברגישות. הטיפול הרגשי-התנהגותי ניתן על ידי פסיכולוג המתמחה במיומנויות חברתיות, מטפל באומנות, או מאמן המתמחה בתחום זה. מודל מוצלח של סיוע הוא הכשרת חונך לילד (תלמיד\ת תיכון, או סטודנט\ית מתאימים) שיקבלו הנחייה מאיש המקצוע. מטרת הטיפול היא לאפשר לילד להביע את רגשותיו ופחדיו ולהבין טוב יותר את עצמו ואת הסביבה ולקדם אצלו מיומנויות של הבנת סיטואציות חברתיות ותקשורת מילולית ולא מילולית.

תוכנית התערבות בבית הספר

לתוכנית התערבות במסגרת בית הספר יש פוטנציאל טוב לקידום הביטחון העצמי והמעורבות החברתית של ילד עם לקות למידה לא מילולית. תוכנית התערבות עדינה בהנחיית איש מקצוע מומחה ובשיתוף גורמים מצוות בית הספר  יכולה לכלול ארגון אירועים לשם מתן במה ליכולות הטובות של הילד (אם זה במחשבים, שח-מט, מוסיקה, או הרצאה לפני הכיתה); מעקב אחר הילד ומניעת הצקות ואלימות כלפיו; ניסיון להתאים לילד חבר ולעודד אותם לפעילות משותפת. התערבות מעין זו חשוב שתהיה עדינה על מנת שהילדים האחרים לא יתפסו את הילד המתקשה כמסכן וחריג. כמו כן חשוב שתונחה על ידי איש מקצוע מנוסה בתחום זה, מטעם בית הספר או מטעם ההורים.   רצוי גם להגביר את מודעות המורים ליקויים הקוגניטיביים של הילד, המקשים עליו לימוד מקצועות ספציפיים. ילד עם קשיים בתפיסה וארגון של גירויים חזותיים יתקשה למשל לקרוא גרפים, מפות, תרשימים,  או צורות הנדסיות.  חשוב לסייע לו בעזרת הסבר של ייצוגים חזותיים גם באופן מילולי. ילד עם קושי בתפיסה וארגון חזותי-מרחבי יתקשה לכתוב במחברת בצורה מאורגנת ויהיו לו שגיאות כתיב רבות. הוראה מתקנת של כתיבה ולימוד הקלדה עיוורת יסייעו לו להתמודד עם הקשיים ולהתקדם.

תמיכה בבית

בבית, מומלץ לימוד ואימון רב של סוג כלשהו של ספורט, משחק או כל פעילות המקדמת מיומנויות חברתיות.  גם אם הילד מתקשה ונמנע ממשחקים חברתיים טיפוסיים כגון כדורגל, כדורסל או חברות בתנועת נוער, חשוב להקנות לו מיומנות גבוהה בפעילות שיש בה אינטראקציה חברתית  כגון – טניס, אומנות לחימה, קיר טיפוס, שח-מט, מבוכים ודרקונים, או נגינה וכו'. גם בבית חשוב לתת במה ועידוד ליכולותיו הטובות של הילד ולראות את המאמץ וההתקדמות במקום להתמקד בכישלונות ובקשיים. חשוב לא לדרוש מהילד יותר ממה שהוא מסוגל לתת (למשל בארגון וסדר, השתתפות במפגשים של בני גילו). יחד עם זאת, יש לתת בידיו כל כלי עזר אפשרי וכל תמיכה ועזרה שיסייעו לו להשתפר ולהתקדם הן  במיומנויות חברתיות והן במיומנויות אקדמאיות בהן הוא מתקשה.

והכי חשוב הוא לאהוב את הילד כפי שהוא ולא כפי שהייתם רוצים שיהיה או שיראה בעיני אחרים –  אהבה שאינה תלויה בדבר. ככל שמקבלים את הילד, מתוך אהבה ואמפתיה, כך הוא יחוש בטחון ויתפתח טוב יותר. השקעה רבה בילד לאורך זמן, בעזרת הכוונה והדרכה של אנשי מקצוע מתאימים שאתם והילד מעריכים וחשים אמון כלפיהם, מביאה שינויים מבורכים  כי לילדים יש יכולות שינוי עצומות.

 

מקורות

Rourke, Byron P. (1989), Nonverbal Learning Disabilities: The Syndrome and the Model, NY: The Guilford Press.

Rourke, Byron P. (1993), Treatment Programme for the Child with NVLD, University of Windsor, Windsor, Ontario, Canada N9B 3P4

Rourke, Byron P. (Ed.), (1995), Syndrome of Nonverbal Learning Disabilities: Neurodevelopmental Manifestations, NY: The Guilford Press.

ניר לקס, 2010, "הילד המילולי שלי"  פורטל: "קשר להורה" http://www.horimbekesher.co.il/about

 

 

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>